#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו. 1 'והנשים בכלל הנזק' מנלן?</p><p dir='rtl'>ומדוע נצרכו ג' דרשות בענין זה?	גבי עונשים כתיב &quot;איש או אשה כי יעשו מכל חטאת&quot; השוו לעונשים, &quot;ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם&quot; הושוו לדינים, &quot;והמית איש או אשה&quot; הושוו לכל מיתות שבתורה.</p><p dir='rtl'>מעונשים א&quot;א ללמוד דלמא חס רחמנא עליהם שיהיה להם כפרה אבל דינים אשה שאינה במשא ומתן לא, מדינים א&quot;א ללמוד דלמא שם כדי שיהיה להן חיותא, אבל בעונשים אשה דלאו בת מצוה לא, ומשניהם לקטלא א&quot;א ללמוד דלמא חיוב רק על איש שהוא בר מצוה ומכופר א&quot;א ללמוד עליהם ששם יש איבוד נשמה.	בבא קמא טו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו. 2 פלגא נזקא ממונא או קנסא וכיצד הלכה?</p><p dir='rtl'>כיצד תתבאר המשנה 'הניזק והמזיק בתשלומים'?	פלגא נזקא - רב פפא אמר ממונא סתם שוורים לאו בחזקת שימור ורחמנא חס כיון דלא אייעד לשלם רק חצי, רב הונא בריה דרב יהושע אמר קנסא שסתם שוורים בחזקת שימור ורחמנא קנסיה כדי שישמור, והלכא פלגא נזקא קנסא.</p><p dir='rtl'>הנזיק והמזיק בתשלומים - למ&quot;ד ממונא ניחא שגם הניזק משתתף בתשלום, אבל למ&quot;ד קנסא שבעקרון לא מגיע לו כלום א&quot;א לפרש כן, אלא לפחת נבלה, ואף דתני רישא צריכא חד בתם וחד במועד שמתם א&quot;א ללמוד למועד דאכתי לא אייעד, וממועד א&quot;א ללמוד לתם שמשלם את כל הנזק.	בבא קמא טו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו: 1 האי כלבא דאכל אימרי ושונרא דאכלה תרנגולא, מה מוזכר בגמרא על דינם [האם גובים קנסות בבבל]?	כיון דאמרינן פלגא נזקא קנסא משלמים חצי נזק כיון דמשונה הוא, ודוקא ברברבי אבל בזוטרי אורחיה הוא. מכל מקום בבבל לא מגבים דיני קנסות אבל אם תפס לא מוציאים מידו, ואם מבקש שיקבעו לו זמן לדון בא&quot; קובעים לו ואי לא אזיל משמטינן ליה, ומכל מקום משמתינן ליה עד שמסלק הנזק מביתו שנאמר &quot;לא תשים דמים בבתיך&quot;.	בבא קמא טו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו: 2 'חמישה תמים וחמישה מועדים וכו' השן מועדת לאכול את הראוי לה וכו' ושור המועד ושור המזיק ברשות הניזק' כיצד תתבאר המשנה (4)? </p><p dir='rtl'>[באיזה רשות הזיקו והאם אזלא כר&quot;ט או כחכמים?]	שמואל: מדחייב בשן ש&quot;מ קאי בחצר הניזק, ואם כן רישא ה' תמים אפ' בחצר הניזק כחכמים, וסיפא ושור המזיק ברשות הנזיק כר&quot;ט.</p><p dir='rtl'>ר&quot;א בשם רב: כולה ר&quot;ט, רישא בחצר המיוחדת לאחד לפירות ולשניהם לשוורים (ולתוס' לשורים לשניהם לא) דלגבי שן הוי רשות הנזיק ולשוורים ר&quot;ה.</p><p dir='rtl'>רב פפא אמר: שהקשה רב זביד שא&quot;א להוקים את הרישא כר&quot;ט שהרי חייבו בשן רק הראוי לה והרי באינו ראוי יש לחייב מדין קרן, לכן ביאר דכולה רבנן וחיסורי מחסרא והכי קתני: חמשה תמים הן ואם הועדו חמשתן מועדין, ושן ורגל מועדין מתחילתן, והיכן העדתן בחצר הניזק.</p><p dir='rtl'>מתקיף לה רבינא: מדקתני לקמן שור המזיק ברשות הנזיק כיצד מכלל דמיירי בה, ולכן צ&quot;ל את החיסורי מחסרא הכי, חמשה תמים הן ואם הועדו חמשתן מועדין, ושן ורגל מועדין מתחילתן וזהו שור המועד, ושור המזיק ברשות הניזק מחלוקת ר' טרפון ורבנן, ויש מועדים אחרים כיוצא באלו הזאב והארי והדוב והברדלס והנמר והנחש.	בבא קמא טו:		
